הבלוג

מתכון לפנקייק מושלמים שליוו את ילדותי וקצת ספרות נוסטלגית

2010-10-04-006

השבוע חיטטתי בספרייה של אמא שלי ומצאתי את הספר ?עוגות יום הולדת ? של ג?ולי מנדלסון.

?תיקחי אותו? הפצירה בי אימי , וזה לא שהיא הייתה צריכה להתאמץ יותר מידי כדי לשכנע אותי, אספתי אותו לחיקי בכיף ובאושר גדול.

אני לא אשכח את התחושה הנהדרת הזו, אמא מושיטה לי את הספר ומודיעה לי שעלי לבחור עוגה ליומולדת הקרבה והבאה.. איזה כיף היה לבחור לבד עוגה משלי!

החלטתי שאני לוקחת את הספר, והשנה ביום הולדת 3 של נעם (שחל עוד חודש) אני נותנת לה לבחור את העוגה שהיא רוצה, די! בא לי עוגה כמו של פעם, נעם כמובן כבר בחרה את העוגה שהיא רוצה, אבל אתם תצטרכו להתאזר בסבלנות עד לחודש נובמבר כדי לדעת מה היא בחרה?

?אני בחרתי לי עוגות יומולדת 35 שנה קדימה!? הזכיר לי השבוע חבר טוב וזרק אותי לתחושת ההתרגשות שאפפה אותי בכל פעם שפתחתי את הספר.

?תגידי, איפה ילדים מבשלים? אני רוצה אותו גם? ביקשתי מאימי

חיפשנו במגירות, ובכל הספרייה שבחדר עבודה, אבל הספר איננו בנמצא, אמא הבטיחה שתחפש אותו

אני לא זוכרת בת כמה הייתי כשפתחתי לראשונה את הספר ילדים מבשלים. מה שכן, אני זוכרת שלא יכולתי לסגור אותו, למורת רוחה של אימי, שלא כל כך אהבה שהסתובבנו לה במטבח? אבל אני? אני אהבתי את הספר הזה כל כך ולשמחתי כשההורים לא היו בבית ? הספר נפתח! (ובוא אגלה לכם סוד, אוהבת אותו מאד עד היום, המתכון לפנקייק הנפלאים מהספר מלווה אותי עד היום, ואני מכינה פשוט רק אותו- והוא עוד יגיע פה בהמשך הפוסט).

?ילדים מבשלים?- המחודש בהוצאת ר.סירקיס, לא הורדו מתכונים. בוצעו התאמות של חומרי גלם ומושגים.

כאמור, בגלל שאמא שלי לא ממש אהבה, בלשון המעטה, שנפריע לה במטבח, הספר הזה היה המפלט שלי והזדמנות טובה להגיע לשם גם כשהייתה בבית ובוודאי כשהייתי לבד או עם אחותי הגדולה, שהחדירה בי בתור ילדה את האהבה לבישול ולמטבח. סיפרתי באחד הפוסטים שלי מה בדיוק היה קורה ברגע שההורים שלי היו יוצאים מהבית, אחותי הגדולה- קרן ואני היינו ?משכיבות לישון? את אחותי האמצעית-חן; אני הייתי צריכה לעשות את עצמי ישנה כדי שהיא תחשוב שנרדמתי ותירדם גם היא. ואז אחותי הגדולה, קרן, ואני היינו פולשות למטבח ומתחילות לבשל, לטגן ולקצץ במטבח וממש לא הפריע לנו שהיה אמצע הלילה.

השבוע כשהייתי בחנות הספרים לא יכולתי להתאפק מלקנות את המהדורה החדשה לנעם שלי שכל כך אוהבת להיות במטבח, וגם משום שהמהדורה הישנה והמשומשת היטב שלי פשוט נעלמה לה, תוהה לעצמי מי ניכס את הספר לעצמו?

בסוג של אפליה מתקנת- לנעם, אני מרשה להצטרף אלי לבישול ולאפייה בכל עת שתרצה. והיא אכן מאד נהנית- וגם כשאנחנו לא מבשלות באמת, היא מבשלת ואופה לי ומכינה לי כל מיני מטעמים במטבח צעצוע שלה (שאגב, מאובזר להפליא ולא מבייש כל מטבח מקצועי!) ואני, מה נותר לי חוץ מלחייך וליהנות מכל ביס דמיוני שאני אוכלת עליו עמלה, קיצצה, רידדה, וקיררה לי ביתי המדהימה.

עניין אותי מאד לדעת מאיפה התחיל הספר, מה הוביל את רות (סירקיס) לכתוב אותו, החלטתי לבחון זאת דווקא דרך עיניה של בתה, תמי סירקיס -אקרמן, היום עיתונאית מזון, מרצה, מופיעה במופע סטאנד אפ קולינארי משלה, מנחה סדנאות ויועצת קולינארית.

?הספר הזה לא נוצר מהאוויר, לא היו קבוצות מיקוד שבזכותם הוחלט להוציאו לאור- הוא נולד מתוך מציאות, מצורך אמיתי שלנו? מסבירה לי תמי , הבת של רות.

?שתביני, אנחנו: דני, נורית ואני גדלנו בבית שנראה לנו מאד נורמטיבי בו הילדים מבשלים עם אמא ונמצאים הרבה במטבח, רק אחרי שיצא הספר הבנתי שלא בכל בית, הילדים מבשלים ולמעשה ברוב הבתים, באותן שנים, הילדים כלל לא היו חלק מהמטבח, זה לא משהו שהיה מקובל?

?אנחנו היינו כל הזמן במטבח- ולא על תקן עוזרים, היינו במטבח כי אהבנו ורצינו לבשל. בשבת בבוקר לדוגמא, היינו מכינים תפריט להורים ומבקשים מהם לסמן מה הם רוצים לארוחת הבוקר, ואנחנו היינו הולכים למטבח ומכינים להם. אמא שלי שומרת עד היום את התפריטים האלו שהיינו מכינים להם, בלויים ועם שגיאות כתיב של ילדים?.

?לא היה אושר גדול מזה, לבשל, להכין להורים לפי הזמנה ולהגיש להם את מה שהיו מסמנים לנו בדף? נזכרת תמי בגאווה.

?תקופת הילדות המשמעותית שלי הושפעה מאד מהאמריקאים? בין השנים 1968-1972 משפחת סירקיס הייתה בשליחות דיפלומטית של האב בלוס אנג?לס ואכן שני הספרים שראו אור ב- 1975 : ?מהמטבח באהבה? ו?ילדים מבשלים? (כאשר כבר היו בארץ) הושפעו מהשהייה שם . ספרים אלו הביאו איתם ניחוחות מהמטבח הבינלאומי, ב?ילדים מבשלים? יש מתכונים אמריקאים כל כך וב?מטבח באהבה? יש כל מיני סגנונות בישול, הספר כתוב בצורה ברורה וקלה עם איורים, תמונות והסברים מדויקים ופשוטים.

?אז איך בעצם הוחלט על הוצאת ספר בישול לילדים?? תהיתי.

?כשיצא הספר ?מהמטבח באהבה?, הוא הפך מיד לרב מכר ופשוט שינה את כל התרבות הקולינארית בארץ?.

?וכן? אומרת תמי ?כמו כל הספרים באותה תקופה הוא נכתב בלשון נקבה, מה לעשות שלפני 35 שנה מי שהייתה בעיקר במטבח הייתה האישה?, היום אנשים מרימים גבה, כמה זה שוביניסטי להגיד: הקציפי, ערבבי, מירחי?.?

?זה לא הגיוני לשפוט את הספר בדיעבד, לפני 35 שנים לא היה ניתן להשיג בזיליקום טרי, לא היו נבטוטים ובוודאי שלא ניתן היה להשיג פטריות שי-טאקי, שי-מג?י ואנוקי. חמאה היה ניתן להשיג אבל היא הייתה מאד יקרה בהשוואה למרגרינה ובכלל ונחשבה מלאת כולסטרול שאינו בריא והיוותה בעיה לכל מי ששומר על מטבח כשר ורצה קינוח פרווה. ואת יודעת מה, זה כמו שהיום כמעט כל המודעות והכתבות ובכלל התוכן המערכתי להגדלה והקטנה של חזה ולאיפור במגזינים המיועדים לנשים כתובות בלשון נקבה ובעוד 50 שנה כשאותן מודעות יופנו לגברים ולנשים באותה מידה יגידו: איזה עיתון סקסיסטי ושוביניסטי זה היה?

האמת, הרהרתי לעצמי, לא נראה לי שייקח 50 שנה? זה כבר אוטוטו קורה.

?המוציאים לאור זמורה ביתן מודן, מאד התלהבו מההצלחה של הספר ?מהמטבח באהבה? וביקשו מאמא שלי להוציא ספר נוסף. אמא שלי אמרה שהיא רוצה קודם כל להוציא ספר בישול לילדים. ההוצאה לאור זמורה ביתן מודן, שנוהלה על ידי שלושה גברים ציינו שלא נראה להם שזה יצליח וכשחזרו הביתה התייעצו עם הנשים שלהם האם הן חושבות שכדאי וצריך להוציא ספר בישול לילדים? שלושתן הגיבו בשלילה נחרצת?.

?אבל אמא שלי לא ויתרה, ככה היא, מאז ומתמיד, עקשנית והולכת עם האמת שלה, היא תמיד עובדת עם תחושות הבטן שלה. היא התעקשה והם השתכנעו איכשהו?

טוב, והשאר היסטוריה? חשבתי לעצמי.

?כל המתכונים בספר הם מתכונים שניסינו בעצמנו והכנו ביחד עם אמא או לבד, זה היה ספר חדשני שלא היה דומה לו בישראל, ועל כן בגלל השליחות בארצות הברית, המתכונים בחלקם הושפעו מהאמריקאים, מי ידע מה זה פנקייק?ס באותם שנים??

?וגם ?משה בתיבה? לדוגמא, זה לגמרי שם שאחותי המציאה, יום אחד אמא שלי הכינה במטבח. אחותי הסתכלה ואמרה שזה מזכיר לה את משה בתיבה, וזהו. מאז זה היה השם?

?מה שקרה בילדים מבשלים היה שמי שבישל ועמד מאחורי הספר היו לא רק נורית ואני אלא גם דני, אז אי אפשר היה לכתוב את הספר בלשון נקבה, וכך נוצרה שפה תיאורית נטולת מגדר, שפה ששולטת כיום בכל ספרי הבישול בארץ. אז זה היה חדשני?

?אמא שלי היא בשלנית ביתית, והספרים שלה מיועדים למי שמבשל בבית, לילדים, לחגים וליום יום, וזהו האופן בו בדיוק כתובים ונערכים כל הספרים שלה?

?כל הצילומים בהוצאת סירקיס מהספר הראשון שיצא ועד היום , הם אכילים לגמרי, אין פוטו שופ, אין משחות נעליים וכל מיני חומרים בלתי אכילים. מאז ומתמיד, בתום הצילומים, הצוות אוכל את האוכל שצולם, זו מסורת שנשארת איתנו ואנחנו לא מוותרים עליה?.

האמת? זה ממש מרגש וכיף לשמוע שלא עורכים את התמונות בספרים האלו.

כשאני שואלת אותה איך נראו חייה אחרי הוצאת הספר ?ילדים מבשלים?, היא נאלמת למספר שניות, ותאמינו לי שזה משהו חריג בשיחתנו הקולחת, אבל מהר מאד מתעשתת ועונה לי:

?הספר התחיל להיכתב כשהייתי בת 10 ויצא לאור כשכבר מלאו לי 12 שנים, לשמחתי התמונה בכריכה מצולמת מזווית כזו שאפשרה לי להתהלך ברחוב מבלי שיזהו אותי. כשאת ילדה של מישהו מפורסם במדינה קטנה כל כך, בעיר כמו חולון, זה לא פשוט. ובכלל לגדול עם שם משפחה מוזר שכזה כמו סירקיס עם כל כך הרבה ס?? יש צורך ורצון להגדיר את עצמי כל פעם מחדש, זה דורש אנרגיה רבה? היות וגם אני עוסקת בתחום הקולינאריה בצורה כזו או אחרת, זה קצת נוגע -לא נוגע. השם סירקיס עד היום מרחף מעלי ולא פעם מתבלבלים בינינו?

?להוציא את המהדורה החדשה היה פרויקט רציני וארוך, הושקענו מאמצים רבים? מספרת תמי

?זה לא כמו היום שיש הכל בקבצים על המחשב, הכל היה ערוך ומאויר באופן ידני מה שהצריך מאיתנו לחפש ולסרוק חלק מהחומרים המקוריים ולעשות בהם את השינויים הקטנים כדי שיהיו עדכניים גם היום. אפילו מצאנו, אחרי מאמצים רבים, את המאיירת המקורית של הספר שעשתה בהוצאה המחודשת את התאמת הצבעים?

מוקדם יותר סיפרה לי תמי, שהם היו כל כך מעורבים בספר הזה בתור ילדים, שאותה מאיירת כשציירה את אצבעות הידיים עם ציפורניים, מיד תיקנו אותה דני, נורית ותמי, שלילדים אין ציפורניים כאלו ארוכות וביקשו ממנה שתעגל אותן. איזה חלום זה, להיות, חלק בלתי נפרד מהוצאה של ספר בגיל 10?

מצד אחד יש משהו מאד נוסטלגי בספר הזה, ומצד שני גם מאד פרקטי. הילדים מבלים היום במטבח יותר מאי פעם, המתכונים מצוינים, עדכניים וללא ספק מתאימים גם לילדים של היום ומהווים יופי של מקום להתחיל בו עבור אלו שדווקא לא ?נולדו? במטבח.

תמי שבה ומציינת כמה נפלא זה לאפשר לילדים להיכנס למטבח, לתת להם לפתח את העצמאות שלהם, את היצירתיות שלהם ואת ההנאה שלהם לפנק את עצמם, את החברים ואפילו את ההורים ביצירות שהם הכינו לבד.

ולי לא נותר אלא להסכים. השיחה עם תמי הייתה מלבבת, נעימה, כיפית ומצחיקה בטירוף. מדובר באישה עם אנרגיות מדהימות. רשמתי לעצמי להגיע לאחד ממופעי הסטאנד אפ הקולינרי שלה. בקרוב.

אם יש מתכון אחד מהספר ?ילדים מבשלים?, שאני ,כמובן, זוכרת בעל פה ומכינה אותו גם היום בהנאה רבה הוא המתכון ל?מחבתיות? הנהדרות הלוא הן הפנקייק?ס?.

אז הוא פה מובא לפניכם- כל הזכויות למתכון שמורות לרות סירקס ולהוצאה לאור:

חומרים ל-4 עד 6 מנות:

1 כוס קמח

2 כפות סוכר

3 כפיות אבקת אפייה

3/4 כוס חלב

2 כפות שמן

1 ביצה

1 כפית תמצית וניל

סירופ מייפל או סירופ שוקולד

כלים: כוס, נפה, כפית, כף, מזלג, קערה גדולה, קערה בינונית, מחבת גדולה ושטוחה, כף עץ, ספל קטן, מרית מתכת.

1. מנפים את הקמח ואבקת האפייה לתוך הקערה הגדולה (אפשר להחליף בכוס קמח תופח). מוסיפים את הסוכר.

2. טורפים את הביצים בקערה הבינונית. מוסיפים את החלב, 2 כפות השמן ותמצית הווניל. מערבבים היטב.

3. מוסיפים את תערובת הנוזלים לקערת הקמח ובוחשים בכף עץ, היטב ובזריזות, רק עד שקמח נרטב ומתקבלת בלילה נוזלית די סמיכה.

4. משמנים את המחבת במפית נייר טבולה בכפית שמן ומחממים בחום בינוני גבוה. מודדים מנות בלילה במצקת או בספל קטן. יוצקים למחבת החמה.

5. כאשר נוצרות על המחבתיות, הפנקייק?ס, בועות גדולות-מחזיקים בידית המחבת והופכים את המחבתיות במרית. ממשיכים לטגן עד שהצד השני משחים. אין צורך להפוך שנית.

6. מוציאים את המחבתיות המוכנות לצלחת. ממשיכים להכין מחבתיות עד שכל הבלילה נגמרת. מגישים עם סירופ מייפל או סירופ שוקולד.

אופציות לשדרוג:

*בא לכם פנקייק?ס בצבע שוקולד? תוסיפו חצי כפית קקאו וכפית סוכר לבלילה- היתר כרגיל.

*היום אני הכי אוהבת את הפנקייק?ס שלי עם גנאש נוזלי של שוקולד מריר שאני מכינה ומעל פולי קקאו גרוסים.

(לגנאש נוזלי היחס הוא: 50 גרם שוקולד מריר ל-200 מ?ל שמנת, והכי שווה למזוג אותו על הפנקייק?ס בעודו חם)

-->

השאר תגובה

*
*

הרשמו לקבלת עידכונים חמים! הזינו כתובת אימייל:

אולי תאהבו גם את זה?